החלטה
רקע וטענות הצדדים:
1.בתאריך 01.01.12 רכש המבקש כרטיס טיסה לגרמניה דרך שוויץ, ובחזרה לישראל דרך לונדון, מחברת התעופה EasyJet, ושילם עבורו סך של 336.52 יורו. בתאריך 28.02.12 חויב חשבונו בסכום נוסף של 301 יורו. המבקש סבר כי מדובר בחיוב שגוי ופנה למשיבה, חברת האשראי, שהשיבה לו, כי מדובר בחיוב עבור כבודת יתר ועל כן סירבה לזכותו בסכום הנוסף בו חויב.
2.המבקש הגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בבאר-שבע. הוא טען כי סירובה של המשיבה לבטל את החיוב אינו מוצדק וכי מדובר בהונאה ובניסיון של הנתבעת ליהנות מעמלות בגין עסקת האשראי. עם זאת, לא התייחס המבקש בכתב התביעה לתשובה שקיבל מהמשיבה כי מדובר בחיוב בגין כבודת יתר. את סכום התביעה העמיד התובע על 9,500 ₪.
3.בכתב ההגנה שהגישה המשיבה, טענה חברת כרטיסי האשראי כי היא אינה צד לסכסוך שבין התובע לבין חברת EasyJet. המשיבה טענה כי EasyJet היא הנתבעת הרלוונטית, וכי הטענה בדבר ביצוע החיוב השגוי צריכה להיות מופנית כלפיה. המשיבה התייחסה לחיובים בהם חייבה EasyJet את המבקש אשר נעשו דרכה, והסבירה כי מדובר בארבע עסקאות בסך כולל של 1040.90$. לטענת המשיבה, עם קבלת פנייתו של המבקש, אשר טען כי מדובר בעסקאות שגויות, נעשתה פניה לחברת EasyJet, ובוצע זיכוי על תנאי בחשבונו של המבקש עד לסיום הבירור. בנוגע לשניים מהחיובים לא שבה EasyJet לחייב את המבקש בשל אי אספקת אסמכתאות מספיקות לחיוב. בגין שני חיובים נוספים חויב המבקש מחדש, חיוב אחד בגין כרטיס הטיסה, וחיוב שני בגין כבודת יתר. המבקש טען בפני המשיבה תחילה, כי החיוב שגוי ובהמשך נטען, כי החיוב בגין כבודת יתר שולם באמצעי תשלום אחר, אך לא הציג כל ראיה לכך בפני המשיבה. לטענת המשיבה, נטל ההוכחה הוא על המבקש להוכיח, כי נעשה שימוש לרעה בכרטיסו, והיא הביאה תימוכין לכך מהחוק ומהפסיקה.
4.בדיון בבית המשפט ביום 02.05.13 טען המבקש, כי לא היה לו מטען עודף וכי לא שילם עליו, והוא העמיד את סכום התביעה על 9,500 ₪ בגין הוצאות משפט ועגמת נפש. המשיבה חזרה על פירוט החיובים כפי שהוסבר בכתב ההגנה מטעמה, וטענה כי התובע חויב לאחר זמן ארוך שבו ניתנה לו הזדמנות לספק מסמכים המעידים כי לא הייתה לו כבודת יתר, אך לא עשה כן. בסופו של דיון הסכימו הצדדים, בהמלצת בית המשפט, כי התביעה תידחה ללא צו להוצאות, כאשר בית המשפט אישר הסכמה זו ונתן לה תוקף של פסק דין. עוד ציין בית המשפט כי במידה שיחפוץ, רשאי התובע לפנות בתביעה נגד EasyJet.
על פסק דין זה מוגשת בקשת רשות הערעור שבפני.
5.בבקשתו טען המבקש כי לחברת EasyJet אין נציגות בישראל ולכן אינו יכול לפנות אליה בתביעה. עוד צוין בבקשה נוספת שהוגשה בהמשך, כי יש לאפשר לו לצרף עדות אחיינו שטס עימו, וכן מסמכים והקלטה לתמיכה בטענתו, כי לא נשא עימו כבודת יתר. עוד נטען, כי לא ייתכן שהתאריך בו חויב, בגין כבודת היתר, היה רק לאחר שחלפו יומיים מהטיסה.
דיון והכרעה:
6.לאחר ששקלתי את טענות המבקש ובחנתי את כל כתבי הטענות וכן הסכמת הצדדים שניתן לה תוקף של פסק דין בבית המשפט קמא, מצאתי כי יש לדחות את הבקשה, בלי לבקש את תגובת המשיבה, וזאת בהתאם לסמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
7.תכליתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא למנוע מן האזרח הפשוט את הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה במסלולים המקובלים, על ידי קיום הליך מהיר ולא יקר. זאת בעוד שהגשת תביעה במסלולים הרגילים לעיתים אינה כדאית בשל סכום התביעה הנמוך אל מול עלות ניהול ההליך. בתי המשפט לתביעות קטנות נועדו אף למנוע את הצפתם של בתי המשפט בתביעות בסכומים קטנים, על ידי ניהול ההליך בצורה מהירה ויעילה [ראו: רע"א 292/93 סרבוז נ' אופק בע"מ, פ"ד מח(3) 177, בעמ' 191 (1994). ראו גם: רע"א 5711/08 פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ (17.09.09); רע"א 7711/06 המכללה המשותפת בע"מ נ' מנדל (18.01.07)].
8.מתכלית זו אף נובעת קביעתו של המחוקק כי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות יהיה ברשות (סעיף 64 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ב-1982). בשים לב לייחודו של ההליך כמתואר לעיל ואופן הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות, נקבע כי בקשת רשות ערעור לא תתקבל כדבר שבשגרה, מאחר ויהיה בכך להביא להארכת ההתדיינות ולייקור ההליך, ובכך תסוכל מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות.
9.בחינת טענות המבקש ומהלך הדיון בבית המשפט קמא, אינה מגלה כל טעם המצדיק קבלת הבקשה. ראשית נזכיר, כי בסופו של הדיון בפני בית המשפט קמא, ולאחר ששמעו את הערות בית המשפט, הגיעו הצדדים להסכמה כי התביעה כנגד המשיבה תידחה. מכאן קיים קושי בכך, שהמבקש חפץ לערער על פסק דין שנתן תוקף להסכמת הצדדים למחיקת התביעה, ומכאן הוא יוצא כנגד פסק דין שניתן על בסיס הסכמתו, ללא שהוא מעלה טענות כנגד אותה הסכמה. שנית, בחינת מהלך הדיון מלמדת כי כל צד טען את טענותיו, וקיבל הזדמנות להביא את גרסתו בפני בית המשפט ולהציג את האסמכתאות הדרושות על מנת להוכיח את צדקתו.
10.זאת ועוד, אף לגופם של דברים, נראה כי היה בסיס להערות בית המשפט שלאחריהן הסכימו הצדדים כי התביעה תמחק ללא צו להוצאות, שהרי נראה כי אכן דין התביעה של המבקש כנגד המשיבה להדחות, משאין למבקש עילת תביעה כנגדה ועל כן אין כל בסיס לבקשה זו. המשיבה הינה חברת כרטיסי האשראי, אשר עוסקת בהנפקה, סליקה ותפעול של כרטיסי אשראי ואין היא יכולה לבטל חיובים, מקום שהספק עומד על כך שהחיוב הוא כדין, ועל כן לא ברורה עילת התביעה כלפיה. מהמסמכים שהציגה המשיבה עולה כי פנייתו של המבקש טופלה על ידי המשיבה כאשר התלונן על החיוב השגוי בחשבונו, ואף בוצעה על ידי פנייה לחברה מולה בוצעה העסקה בכרטיס האשראי של המבקש, ורק לאחר שזו עמדה על אותו חיוב וציינה כי זהו החיוב עבור כבודה וכי אין כל מקום להמנע מאותו חיוב, חייבה את המבקש. מכאן ציין בית המשפט קמא בפסק דינו, כי המבקש רשאי לפנות בתביעה ל- EasyJet במידה שיחפוץ בכך. ודוק, גם אם יש ממש בטענת המבקש כי לא ניתן לתבוע את EasyJet בארץ משום שאין לה נציגות בארץ, הרי אין בכך כדי ליצור עילת תביעה כנגד המשיבה.
בהתייחס לבקשת המבקש לצרף את אחיינו בתור עד, הרי מעבר לכך שאנו מצויים בערכאת ערעור, וכי דרך כלל לא ניתן לצרף ראיות חדשות בערעור, הרי גם לגוף הדברים, אין באמור כדי לשנות ממסקנתי שאין לקבל הבקשה - בהעדר עילה כלפי המשיבה, כפי שהוסכם אף על ידי הצדדים בבית משפט קמא אשר עתרו למחיקת התביעה.
אשר על כן, דין הבקשה להידחות.
מאחר ולא התבקשה תגובת המשיב – אין צו להוצאות.
העירבון על פירותיו יוחזר למבקש.
ניתנה היום, ז' אב תשע"ג, 14 יולי 2013, בהעדר הצדדים.